הסרטים
א. המבנה הקלאסי של הסיפור המיתולוגיהעיקרון שעליו מושתת הסיפור המיתולוגי הוא המעגל. גיבור יוצא למסע מנקודה אחת,
עובר דרך נקודות רבות אחרות וחוזר לנקודה שממנה הוא החל את המסע.
גיבור מיתולוגי שעבר מסע כזה הוא אודיסיאוס.
מהלך המסע מכיל בתוכו תהליך למידה, שהגיבור חוזר ממנו עם מסקנות.
דוגמה לסוג זה של סיפור נמצא בסרט "אני והחברה"
.
בסגנון זה של סיפור רצונותיו של הגיבור מושפעים על-ידי "הגורל". היוונים האמינו בגורל שמזמן לגיבור את דרכו ומשפיע עליה, לכן לא רצונו של הגיבור הוא זה שקובע את מהלך העלילה אלא הגורל המוכתב והידוע מראש.
הסוגה (ז'אנר) של סרטי המסע בקולנוע דומה במבנה שלה לסיפור המיתולוגי, עם עדכונים עכשוויים. הגיבור של הסרט יעבור מסע פיזי ומסע פנימי-נפשי, אך הגורל ישחק תפקיד משמעותי פחות מאשר אצל היוונים.
א. המבנה הקלאסי של הסיפור המיתולוגיהעיקרון שעליו מושתת הסיפור המיתולוגי הוא המעגל. גיבור יוצא למסע מנקודה אחת,
עובר דרך נקודות רבות אחרות וחוזר לנקודה שממנה הוא החל את המסע.
גיבור מיתולוגי שעבר מסע כזה הוא אודיסיאוס.
מהלך המסע מכיל בתוכו תהליך למידה, שהגיבור חוזר ממנו עם מסקנות.
דוגמה לסוג זה של סיפור נמצא בסרט "אני והחברה"
הסוגה (ז'אנר) של סרטי המסע בקולנוע דומה במבנה שלה לסיפור המיתולוגי, עם עדכונים עכשוויים. הגיבור של הסרט יעבור מסע פיזי ומסע פנימי-נפשי, אך הגורל ישחק תפקיד משמעותי פחות מאשר אצל היוונים.
ב. סיפור האגדההמבנה של סיפור האגדה מושתת בראש ובראשונה על זמן עבר - לעולם סיפור האגדה אינו מתרחש בהווה. לא תמיד העבר מוגדר בזמן מדויק, וגיבורי האגדות חיים במערכת זמן שונה מזו שאנו מכירים במציאות היום-יומית. המשפט "והם חיים בעושר ואושר עד עצם היום הזה" הוא דוגמה לכך.
לסיפור האגדה יש מבנה ליניארי וממוקד. לגיבורים בסיפור אין רצונות מוגדרים, אלא המציאות שהם חיים בה נכפית עליהם, כמו בסיפורים "עמי ותמי" או "לכלוכית". מציאות זו משתנה כאשר גיבור נוסף נחשף בסיפור, ותפקידו בדרך-כלל לשנות לטוב או לרע את המציאות של הגיבורים, אשר אין להם קונפליקט מודע וברור במהלך הסיפור. לא פעם יוצרי האגדות ביקשו ללמד באמצעות סיפוריהם על אופיו של האדם מתוך ראייה דתית של שכר ועונש, או לבקר את החברה ומנהגיה מבעד לסיפור האגדה. ביקורת זו הייתה נהוגה בחברות שבהן ביקורת נתפסה כמושג חתרני כנגד אושיות הממשל.
בסרטים כיום השימוש במבנה הסיפורי של האגדה מאפשר ליוצרים לספר על כאן ועכשיו מבעד לדפוסי סיפור האגדה, כלומר לטעת ביקורת גלויה וסמויה על החברה ומחלותיה. דוגמה לכך יש בסרטיו של הבמאי האמריקני טים ברטון: Edward ScissorHands "המספרים של אדוארד"
לסיפור האגדה יש מבנה ליניארי וממוקד. לגיבורים בסיפור אין רצונות מוגדרים, אלא המציאות שהם חיים בה נכפית עליהם, כמו בסיפורים "עמי ותמי" או "לכלוכית". מציאות זו משתנה כאשר גיבור נוסף נחשף בסיפור, ותפקידו בדרך-כלל לשנות לטוב או לרע את המציאות של הגיבורים, אשר אין להם קונפליקט מודע וברור במהלך הסיפור. לא פעם יוצרי האגדות ביקשו ללמד באמצעות סיפוריהם על אופיו של האדם מתוך ראייה דתית של שכר ועונש, או לבקר את החברה ומנהגיה מבעד לסיפור האגדה. ביקורת זו הייתה נהוגה בחברות שבהן ביקורת נתפסה כמושג חתרני כנגד אושיות הממשל.
בסרטים כיום השימוש במבנה הסיפורי של האגדה מאפשר ליוצרים לספר על כאן ועכשיו מבעד לדפוסי סיפור האגדה, כלומר לטעת ביקורת גלויה וסמויה על החברה ומחלותיה. דוגמה לכך יש בסרטיו של הבמאי האמריקני טים ברטון: Edward ScissorHands "המספרים של אדוארד"
ג. מבנה הסיפור העכשווימבנה הסיפור בתקופה המודרנית נע בין עלילה ליניארית המתרחשת בפרק זמן רציף, מוגדר וברור ובין עלילה המערבת את זמני העבר, הווה ולעיתים גם העתיד. גיבורי הסיפורים שונים ומגוונים, ואינם בעלי זהות אחת ומאפיין אחד. ההגדרות בין טוב ורע מטושטשות, המציאות היא רב-גונית ורב-שכבתית, ולכן לא פעם ההקשרים הם אסוציאטיביים. הגיבורים גם הם לא תמיד בעלי זהות מוגדרת, ומסעם האישי יכול להיות להגדרת זהותם הפנימית-פרטית, זהותם הלאומית ולפעמים גם זהותם המינית. הקונפליקט לעיתים חבוי ולעיתים גלוי, והתרתו אינה מייצגת ערכים מוחלטים של מוסר. לעובדה זו יש משמעות בתהליך הבחירה של הגיבור, תהליך המוצג בסיפור כחלק מהתבוננות באופי האנושי. ההנחה היא שקיים חופש בחירה שאינו תלוי בין בררת-מחדל מוסרית לבין בררת-מחדל לא מוסרית, אלא החלטה מוסרית לכאורה בעיני הגיבור יכולה להיות לא מוסרית בעיני הצופה, ולהיפך. היחסיות היא לגיטימית, והיא עמוד התווך החשוב בתהליך הסיפור של הגיבור.
לעיתים הסיפור מספר על אירוע אחד שיש עליו מתבוננים רבים - כל מתבונן ודרך התבוננותו האישית על האירוע ותגובתו האישית, שאינה קשורה בהכרח למתבונן האחר. מאפיין נוסף וחשוב הוא ריבוי הסמלים והדימויים השאובים מעולם רב-תרבותי, דבר שלא פעם מחייב את הצופה להכיר לעומק הקשרים רב-תוכניים ממקורות שונים ומגוונים. הסמל והדימוי אינם הערת שוליים בסיפור, אלא לעיתים הם מגלמים בתוכם את הנושא שבו עוסק הסרט, ומשקפים את עולמו ומבנה אישיותו של הגיבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה