כלים לתסריטאי

מאת: ג'ודית סירל (Judith Searle)

כותבים מנוסים יודעים שדמות ועלילה הם כמו תאומים סיאמיים: אם אחד מהם חולה במחלה סופנית, גורלו של השני נחרץ. למרות שמבנה מוצק הוא הכרחי לתסריט טוב, הוא לא יכול להבטיח דמויות שהתנהגותם תיראה גם מפתיעה וגם בלתי נמנעת. החלוקה לטיפוסי אישיות הידועה גם כ"אנאגרם" מציעה כלי טכני רב עוצמה לפיתוח דמויות מקוריות ועגולות.

הכרות עם תשעת הטיפוסים הבסיסיים יכולה לעזור לנו לחדד קונפליקטים בין דמויות כדי להפוך סיטואציות דרמטיות למשכנעות יותר. המודעות לקשרים בין סיפורים בז'אנרים שונים לסוגי אנאגרם מספקת תובנות לגבי המשיכה שלנו לכתיבת מותחנים, קומדיות רומנטיות, מדע בדיוני או סיפורים מסוגים אחרים.

תשעת הטיפוסים:
תשעת הטיפוסים הם פורטרטים של גישות פסיכולוגיות מנוגדות, מבוססות על מוקד ההתעניינות ועל הפחדים המעצבים את ראיית העולם.

אחד - (המבקר): מסודר, בעל עקרונות, בעל ספקות עצמיים, נוח לכעוס.
אחד פוחד שיראו אותו כרע או מושחת.
דוגמה: גרגורי פק בסרט "אל תיגע בזמיר".

שניים – (המאהב): מזין, מפתה, אמוציונלי, גאה.
שניים פוחד להיות לא נאהב, ולא מוערך.
דוגמה: סוזן סרנדון בסרט "איש מת מהלך".

שלוש – (המשיגן): אנרגטי, פרקטי, אמביציוזי, שחצן.
שלוש פוחד להראות כמפסידן או ככשלון.
דוגמה: טום קרוז בסרט "ג'רי מגווייר".

ארבע – (האסתיקן,האנין): אותנטי, מלא תשוקה, מדוכא, אכול קנאה.
ארבע פוחד להראות כרגיל, חסר ייחוד.
דוגמה: מריל סטריפ בסרט "זכרונות מאפריקה".

חמש – (האנליסט): בעל יכולת הבחנה, קפדן, עצמאי, קר-רוח, קול, קמצן.
חמש מפחד להיות מוכנע על ידי אחרים;ושיכולותיהם יגברו עליו.
דוגמה: ראלף פיינס בסרט "הפצוע האנגלי".

שש – (הפסימיסט): נאמן, בעל מודעות לסמכות, לשלטון. חשדן, חששן.
שש מפחד מחוסר תמיכתם של אחרים בו.
דוגמה: סאלי פילד בסרט "נורמה ריי".

שבע – (האופטימיסט): נלהב, תומך בשיוויון זכויות, חובבן, מתמכר להנאותיו.
שבע פוחד להיות מקופח ופוחד מכאב.
דוגמה: אנדריי גרגורי בסרט "ארוחת ערב עם אנדריי".

שמונה – (הבולדוזר): כוחני, מתעמת, קיצוני, נקמני.
שמונה פוחד להיות בעמדה שבה הוא כפוף לאחרים.
דוגמה: ג'ורג' ס. סקוט בסרט "פטון".

תשע – (המקשר): נדיב, מקבל, עצלן, מוסח בקלות.
תשע פוחד מעימותים ומחוסר הרמוניה.
דוגמה: פרנסס מקדורמנד בסרט "פארגו".

סרטים וספרים מספקים קשת רחבה של דוגמאות שאפשר לנתח בעזרת כלי האנאגרם כדי לחשוף את הדינמיקה של הדמות. אחרי שמבינים איך השיטה עובדת, יש לנו מפתח להבנה מתוחכמת יותר של עצמנו ושל אחרים. בסדנאות שלי, בהן אני מלמדת את תשעת הטיפוסים, בעיקר דרך דוגמאות מסרטים ומספרים, אני מדגישה שכל טיפוס יכול להיות גיבור או נבל.

ניתן לזהות את טיפוסי האנאגרם בדמויות גדולות. בלאנש דבואה (ארבע) ווילי לומאן (שלוש) ומרי טיירון (תשע) הן דוגמאות לקשת של דמויות מיוחדות שניתנות לחיזוי על ידי שיטת האנאגראם. כוכבי קולנוע בדרך כלל נותנים את הופעותיהם הגדולות ביותר כאשר הם מגלמים אותו טיפוס האנאגרם של אישיותם: סאלי פילד בסרט "נורמה ריי" (שש), סוזן סרנדון בסרט "איש מת מהלך" (שניים), וג'ורג' ס. סקוט בסרט "פטון" (שמונה), אם למנות כמה דוגמאות בולטות.
לכן, כותבים שיוצרים דמות במחשבה על כוכב מסויים, נדרשים לשים לב לטיפוס האנאגרם האישי של אותו כוכב.




_________________________________
על המחברת: ג'ודית סירל (Judith Searle) התחילה ללמוד את שיטת האנאגרם אחרי ששני חברים ניסו לשכנע אותה ברצף שחלוקה לתשע טיפוסי אישיות תהווה כלי בעל-ערך עבורה לעבודתה במשחק, כתיבה, והוראה. כיום, אחרי שנים של יישום ולימוד, היא חיברה ספר בשם: " The Literary Enneagram" המספק כלים להבנת ההתנהגות האנושית בגישה חדשנית לשחקנים, כותבים ומורים, ומלווה בדוגמאות מתוך דמויות בספרים, מחזות וסרטים